במאמר הזה מוסבר איך להשתמש בסקריפטים של Robo, שהם בדיקות שהופכות משימות QA ידניות לאוטומטיות באפליקציות לנייד, ומאפשרות אסטרטגיות של אינטגרציה רציפה (CI) ובדיקות טרום-השקה. לדוגמה, אתם יכולים להשתמש בסקריפטים של Robo כדי לבדוק תהליך נפוץ שעובר המשתמש, או כדי לספק קלט ספציפי לממשק המשתמש (UI), כמו שם משתמש וסיסמה. סקריפטים של Robo הם תכונה של בדיקת Robo.
סקריפטים של Robo משתמשים בבדיקת Robo כמנוע הבדיקה. בצורה הכי בסיסית שלו, סקריפט Robo מורכב מרצף של פעולות בממשק המשתמש, כמו הזנת הטקסט 'שם משתמש' ואז לחיצה על הלחצן 'אישור'. סקריפטים של Robo יכולים גם לכלול פעולות כמו המתנה להופעת רכיב, הקשה על נקודה ספציפית בתוך רכיב והרצת פקודות מעטפת של Android Debug Bridge (adb).
לסקריפטים של Robo יש את היתרונות הבאים על פני מסגרות בדיקה מסורתיות:
| יכולת | תיאור |
| חזק מאוד | סקריפטים של Robo יכולים להתמודד עם הבדלים משמעותיים במבנה ובהתנהגות בין גרסאות של אפליקציות ועם חוסר יציבות של אפליקציות. |
| שאלה פתוחה | אחרי שסקריפט Robo מסתיים, בדיקת Robo הבסיסית יכולה להמשיך לבדוק את האפליקציה. גישת הבדיקה המתמשכת הזו מאפשרת כמה תרחישי שימוש מרכזיים. לדוגמה, אפשר להשתמש בסקריפט Robo כדי להעביר אפליקציה למצב מסוים על ידי ביצוע תהליך כניסה בהתאמה אישית. |
| ניתן להקלטה | אתם לא צריכים לכתוב קוד לסקריפטים של Robo באופן ידני. אפשר להקליט אותם באמצעות מקליט הסקריפטים של Robo ב-Android Studio. בדרך כלל לא צריך ידע בפיתוח לנייד כדי ליצור או לשנות סקריפטים של Robo. |
| גמיש | סקריפטים של Robo יכולים לקיים אינטראקציה עם רכיבים לא מקוריים בממשק המשתמש, שנפוצים במשחקים. |
סקריפטים של Robo מופעלים באופן מותנה במהלך בדיקת Robo, מה שמאפשר למשתמשים להרחיב את ההתנהגות של Robo – בדרך כלל כדי להשיג כיסוי רחב יותר או להתמקד בפונקציונליות ספציפית. בניגוד למסגרות בדיקה מסורתיות, סקריפטים של Robo תומכים בפעולות הבאות:
- תנאים שונים להפעלה, למשל שם חבילת APK מסוים שפעיל (או לא) או רכיב ספציפי שמוצג במסך (או לא).
- אמצעי בקרה על ההפעלה, למשל, מספר הפעלות מקסימלי, עדיפות, שלב סריקה רלוונטי.
- סוגי פעולות לא שגרתיות (פעולות מותנות, התעלמות מרכיבים, סגירת מסכים).
מומלץ להשתמש בסקריפטים של Robo כשאפשר, כי קל לתחזק אותם. לדוגמה, אתם יכולים להשתמש בסקריפט Robo כדי:
- לנווט בתהליכי עבודה משמעותיים כדי להגיע לליבה של הפונקציונליות של האפליקציה. לדוגמה, אפשר לבצע כניסה, להגדיר את מצב האפליקציה אחרי ההפעלה הראשונה ולרשום משתמש חדש.
- כדי להפיק את המקסימום מבדיקת Robo, כדאי למקד את Robo בחלק מסוים של האפליקציה. סקריפט Robo מנחה את בדיקת Robo להגיע לחלק הרלוונטי באפליקציה, שבו בדיקת Robo ממשיכה בסריקה אוטומטית לחלוטין.
- להעביר אפליקציה למצב או למסך ספציפיים כדי לבצע ניתוח, למשל כדי לנתח הודעה בתוך האפליקציה, מדיניות פרטיות או שלב ספציפי במשחק.
- מבצעים בדיקת אינסטרומנטציה מקצה לקצה, עם או בלי בדיקת Robo, וממשיכים בסריקה אוטומטית מלאה אחרי שהסקריפט של Robo מסתיים.
אתם יכולים להשתמש בתכונות מתקדמות יותר של סקריפטים של Robo כדי:
- לבצע פעולות לפני ש-Robo מתחיל לסרוק את האפליקציה שנבדקת או אחרי שהסריקה מסתיימת. לדוגמה, לנקות את נתוני האפליקציה שנבדקת לפני הסריקה או לשנות את הגדרות המכשיר.
- לשנות היבטים בהתנהגות של Robo במהלך סריקה, ובמיוחד:
- לגרום ל-Robo להתעלם מווידג'טים מסוימים של ממשק המשתמש או ממסכים מסוימים באפליקציה.
- מגדירים פעולה מותאמת אישית ש-Robo יבצע כשהוא חוזר אחורה ממסך מסוים.
- אפשר להגדיר ל-Robo לבצע פעולות ספציפיות בכל פעם שהוא נתקל במסך מסוים באפליקציה במהלך הסריקה.
- התאמה אישית מלאה של אופן הסריקה של Robo. לדוגמה, אפשר להשתמש בשילוב של פעולות מותנות ולא מותנות כדי להשאיר את האפליקציה הנבדקת ברקע לאורך כל הסריקה, תוך כדי ביצוע פעולות במכשיר וסגירת תיבות דו-שיח קופצות שמופיעות בדרך.
חשוב לזכור שסקריפטים של Robo לא מחליפים את כל סוגי הבדיקות. עדיין צריך בדיקות יחידה כדי לזהות באגים לוגיים ברמה נמוכה באפליקציה. בדרך כלל, הבדיקות האלה לא דורשות סביבת Android או iOS. מומלץ להוסיף לבדיקות של סקריפט Robo בדיקות אינסטרומנטציה ממוקדות, שיכולות לכלול טענות נכונות (assertions) ספציפיות ומפורטות לגבי הלוגיקה העסקית, שהכי טוב לבטא בקוד.
השלבים הבאים
כדי לקבל מידע על המבנה, היכולות, השימוש והפעולות של סקריפטים של Robo, אפשר לעיין במדריך העזר לסקריפטים של Robo.